'החרש היה לבם' במקום 'החדש הזה לכם' (פרשת 'החדש')
הגמרא במסכת שבת דף קמ"ז: מספרת: על יין של מקום הנקרא 'פרוג' אשר התנא הגדול 'רבי אלעזר בן ערך' נקלע לאותו מקום ונמשך אחריהם עד שנעקר ממנו תלמודו!!! וכאשר הגיע לאחר מכן לקרוא ב'ספר התורה'רצה לקרוא את הפסוק 'החדש הזה לכם', ובטעות הוא קרא: 'החרש היה לבם'...
האם אכן זהו כוחו של כוס יין טעים ככל שיהיה???
התשובה היא שלא. לא היין היה הבעייה. הבעייה היא ההתענגות ואכן יש סיבה לכך.
וזה לשון ילקוט שמעוני בראשית רמז י"ד: 'אמר רבי תפדאי בשם רבי אחא אמר הקדוש ברוך הוא אם אני בורא אותו מן העליונים הוא חי ואינו מת ואם אני בורא אותו מן התחתונים הוא מת ואינו חי אלא הריני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים אם יחיה ימות ואם ימות יחיה'(ע"כ)
ביאור אומרו: 'אם יחיה ימות ואם ימות יחיה' כמו זועק אלינו ומספר את הסיפור כולו. עם ישראל לא יכול 'לחיות' בלי 'למות'. היינו: הוא לא יכול להיות מחובר לבורא עולם כאשר הוא מחייה את נפשו בדברים שאין לו בהם צורך. לכן: 'אם יחיה ימות ואם ימות יחיה'.
וזה מה שהגמרא תבוא לספר לנו על רבי אליעזר בן ערך. כי אף שבאמת אין לנו מושגים איך בכלל למדוד את אחד מגדולי התנאים, אבל הגמרא מספרת לנו על כך, כי היא רוצה שנלמד שאם אדם נותן פחות משקל ל'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם' – למהות שהוא קיבל באותו רגע ולהיכלות היכולות שהוא קיבל באותו מעמד, סופו שיבוא ל'החרש היה לבם'.
כי ה'לב' של יהודי, איננו לב של 'בשר'. זהו משכן החים והקשר לבורא עולם.
המקום הזה חוגג השבוע יומולדת של 3336 שנים ואנחנו יכולים להצטרף ולו במעט לעגלה המנצחת. העגלה המבינה ומאמינה ביכולותיה תפקידיה ושלל סגולותיה.
אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.
הערות
