חג 'חנוכה' ולעומתו (להבדיל אלפי הבדלות) 'חג המולד'

164 שנה כמניין 'ימי החנוכיה' הפרידו בין נס החנוכה בזמן 'בית שני', ללידתו של 'אותו האיש' ותחילת ה'ספירה'. רוב השנים יוצא חגם של הנוצרים במקביל או קרוב לחג החנוכה ולא בכדי

יתירה מכך: ה'מונדיאל' האחרון (2022 למניינם) היה בעיצומו של חג החנוכה. כותב השורות זוכר איך הוא הגיע באותו יום שלישי בערב לשיעור בבית כנסת וכמו נישק את כל הבאים לאמר: 'ויתרתם על ראיית המשחק במגרש היווני עבור המשחק במגרש האמיתי - מגרש תורת הנצח של עם ישראל'. וגם זה לא בכדי היה בחג החנוכה.

בורא עולם קורא לנו במגוון קולות וצורות שתכליתם אחת: שנשמור על קשר. הוא לא חפץ במלאכי ושרפי מרום שיאמרו לפניו קדוש קדוש. לא ולא. אין לו חפץ בכל אלו. הוא צריך אותנו. אותי ואותך. את היהודי הספון בטליתו ותפיליו ומפלל אל בוראו. כן, אל ההוא הספון בירכתי החדר ושפתיו נעות וקולו לא ישמע.

איזה לא ישמע... דוקא קולו של יהודי זה נשמע מסוף העולם ועד סופו. קול ה' בכח. קול ה' בהדר.



היוונים טימאו את השמנים כי רצו להפריד ולנתץ את הקשר של העם עם בוראו יוצרו מחוללו. שיהיה ככל העמים בית ישראל. הם בחכמתם הגדולה שהייתה הכי קרובה לחכמת התורה, לא יכלו לסבול שיש אומה המתייחדת תחת תורה אחרת. תורה של סיגוף והתכנסות. תורה של ריחוק מחיי שעה ודביקות עצומה בחיי עולם.

זו הסיבה שהם המציאו את משחק ה'כדורגל' המפורסם בו כשני מניינים של אנשים בעלי 'בחירה' רצים אחר כדור המלא ב'רוח'. הם לא רצים כי הם רוצים את ה'רוח', הם רצים אחר הרוח כדי לבעוט בה ולהכניסה תחת כנפי צילו של האחר.

כן. אלו לא מילים לתפארת המליצה. כתובה כאן עמקות נוראה הנוקבת חדרי בטן. כי עם ישראל מואס בכל אלו. לא מעניין אותו הרוח המתעופפת ולא הבקעת השערים המדומיינת המקנה שרירים מעולים וספורט מפותח.

עם ישראל אינו רוצה בכל אלו. הוא מוכן להיות 'תמים' ולא לחקור אחר העתידות. הוא מעדיף לעצום את עיניו ולגלגלם כלפי מעלה לאמר: הנה בניך אהוביך המוכנים לעצום את עיניהם ולהלך אחריך כסומים בארובה. כן. זו הדלקה של אור האורות - האור של אלו שעצמו עיניהם והתחילו לראות.

וכמה מסכנים הם אלו שפתחו עיניהם לרווחה והפסיקו לראות אור עולם. עולם חשוך ריק שדוף וחלול נגלה אל עיניהם המשתאות. עולם בו האחד יהרוג את השני כדי להנות עוד טיפה. עולם בו החומר העכור השתלט על הרוח האצילה. עולם בו נעו מוסדות עולם והקרקע ג"כ סיפקה רעדי משנה עבור העדר היציבות העולמית.



יבוא א"כ הסביבון וכמו יראה לנו כמה עניינים:

א. הכול מסובב מלמעלה

ב. כאשר תפסיק להסתובב, תיפול מיד

ג. כאשר 'נחתת', בדוק היכן אתה מונח. אתה עלול לגלות שנפלת על 'נס'.

ד. השאר מעין 'אנטנה' - מקום אחיזה גבוה ומרכזי עימו יוכלו לתפוס אותך, להפעילך ולהזיזך ממקום למקום. אחרת תישאר ללא נוע כלל.

ה. דאג והקפד שיהיה ציר מרכזי אחד סביבו תסובב את ציר חייך. העמד אותו במרכז חייך ותדאג שהוא יהיה משופשף ומלא עיזוז.

ו. כדי לשמור על אורך מסלול המעוף עליך לשמור על שיווי משקל ושביל נקי.

ח. עתים שדווקא ה'סיבובים' מחזיקים אותך גבוה, עומד, רלוונטי ופרודוקטיבי.

ז. ככל שתתחיל יותר חזק ורציני, אורך חיי פעולותיך ומעשיך יגדלו בהתאם.

ט. אף אם ה'נס' רחוק ממך, על תחשוש, כמין רגע יחלוף והנה הוא עומד לצידך.

י. האמן בישועה עוד לפני זריחת אור שמשה. כך תוכל לו לגוי העריץ הבא לבדוק מה נעשה עמך. הראה לו שאתה 'משחק'. למרות שהאמת היא שאתה אכן 'מזיז מהלכים' באותם רגעים.

כן. הגוי לא מבין ולא מוכן לשמוע על התכנסות ורוממות הבאה בעקבותיה. הוא מכיר רק את הריקנות והעדר הקול הפנימי. הוא לא מכיר באור הנוצר מ'כילוי' (אבוקה של 'נר') ומעריץ רק את הנצנוץ החיצוני למרות היותו חלול וחסר תוחלת ותועלת.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.