אבנר ואלקנה היו שני אחים. בנים יחידים היו לאביהם הזקן והעשיר. הראשון היה מלא 'מעוף ועיזוז', עד שדומה היה כי אנרגייה זורמת בגופו ולא דם. השני היה 'שמרן'. הסדר היה אצלו ערך עליון ומעולם לא הסכים 'לעגל פינות'.
האב הלך והזקין וחש כי כוחותיו עוזבים אותו. חיש קרא להם אל מיטתו וכרת ביניהם ברית נצח. 'אבנר ואלקנה יקיריי...' הוא פתח, 'חש אני כי כוחותי עוזבים אותי והולך אני בדרך כל הארץ. ממון רב צברתי בחיי ואני מוריש לכם אותו באהבה גדולה, אך תנאי אחד יש לי...' הוא אמר ועיניו זלגו דמעות... דיבורו היה קשה עליו והוא הוציא מסמך חתום ע"י סוללת עורכי דין.
אבנר ואלקנה קראו יחד את הצוואה של אביהם החכם והנערץ. התנאי התנוסס שם באותיות של 'קידוש לבנה' והוא דיבר על שותפות מלאה בכל דבר ועניין בין שני האחים. שותפות של נצח.
חכם היה אביהם. הוא הכיר את האופי השונה של כל אחד מהם וידע כי הראשון יהיה פזיז מידי, השני יהיה מרובע מידי. הברכה תשרה א"כ רק בעשייה המשותפת.
מעוף ועיזוז מחד, ושמרנות והסתייגות מאידך יהוו את הכר המושלם ליצירת הפאר של ממלכת הנכסים של 'אבנר ואלקנה'. כן. הם השכילו לעבוד יחד ולנצל את הכוחות המשותפים.
'וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם - אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם' - ואמרו צדיקים שאחר שמשה הקהיל את כל העם, הוא הצביע לעברם ואמר: 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם' היינו: ה'קהילה' והאיחוד, ה'אהבה' והאחווה, אלו הם הדברים שהקב"ה צווה עליהם וממתין עבורם.
וכשנרצה להבין מה המעלה הגדולה ב'קהילה' עליה יאמר משה, כי היא היא הדבר עליו יצווה בורא עולם וירצה אותו, נבין כי נוסחת הפלא נמצאת אצלנו מעבר לפינה.
לא. אסור לנו בימים טרופים אלו לשבת בחיבוק ידיים. עלינו לצאת לרחוב ו'ללחוץ ידיים'. לראות אנשים ולהחליף דעות. לאהוב, ולהרשות לעצמנו שאחרים יאהבו אותנו.
כאלו אנחנו... אנשים שחייבים אחד את השני ולא מתביישים בזה. זו גאוותנו – להיות חלק מ'קהילה' מחבקת אוהבת ותומכת.
ואתה אח יקר – חבר קהילתנו, דבר לנו אליך. זכור ושנן לעצמך כמה אתה אהוב אצלנו. אל תחשוב לרגע שנוכל להסתדר בלעדיך. יש לנו משימה פשוטה מחד ומורכבת מאידך – לרומם את ה'אהבה' בינינו.
בורא עולם מביט בנו ממעל, ואנחנו רוצים שנוכל להישיר אליו מבט ולומר לו: 'אבא, כמה אני אוהב את בניך. אחַי המה. יחד אנחנו פועלים ובכוחות משותפים אנחנו מרימים את המפעל האדיר של הנגשת התורה הכ"כ מתוקה שלך אל כלל חלקי העם'.
אכן אנשי בשורה אנחנו היום. קהילת 'חזקים יחד' – 'אחוות רעים' נוטלת על עצמה פרוייקט ענק של הנגשת חלקי תורה לכלל חלקי אומה. היא מכירה בצורך לבנות גשרים של אהבה וחיבור. היא מעריצה את הרצון והרצינות של כלל 'חבריה' למען אותה מטרה נעלית של קירוב הגאולה ע"י הרביית האהבה והחיבור.
'יחד' חבר יקר, יחד אנחנו יוצאים אל דרך ארוכה ומרגשת. דרך של עשייה ופעילות סיזפית ושוחקת. דרך שנצטרך אותך בה לצדנו בכל עת ורגע. דרך שעיניך הטובות ומילותיך המחזקות יהוו לנו קרן אורה. דרך בה השותפות שלך לא רק נצרכת, היא גם יוצרת את הדרך ומשפיעה על אופייה חוסנה ויכולותיה.